<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן שס"ז</h1>
<h2>דף כח:</h2>
מנא הני מילי דתנו רבנן בסוכות תשבו תשבו כעין תדורו מכאן אמרו חכמים היו לו כלים נאים כו'. ואהא מתני' קאי רבא דאמ' מאני מיכלא לבר ממטללתא אלא דאפסקיה תלמודא אגב פירכיה ופריק ליה. ופירוש דרבא הכי אמר רבא מאני מיכלא לבר ממטללתא דתשבו כעין תדורו בעינן ובית העשוי לכבוד [בעי'] כדאמרינן בריש יומא ולאו אורח ארעא לעייולי ביה מאני מיכלא כלים שלשין בהן ושטוחנין בהן ושמבשלין בהן דלא חייבה סוכה אלא בדברים שרגילין להיות (ברירה) [בדירה] ומאני מיכלא אין רגילין להיות בבית אלא בחדר האופין. ואותן בני אדם שרגילין שמחמירין להוציא מן הסוכה קערות לאחר שאכלו בהן טועין הן דמפרשי טעמא משום מאיסותא וליתה. וכן מוכיח בהלכות גדולות דמפרשי מאני מיכלא כגון מאני דמשהי בהו חמירא ואגני דלישה (בה ודאגני) [בהו] אבל מאני משתיא במטללתא דבבית נמי מייתו להו והוא הדין לקערות ולכל מאני מאכל המביאין בבית. שרגא אמרי לה במטללתא כו'. הך סיפא לא (רב) [רבא] קאמרה אלא אגב גררא נסיב לה תלמודא. ולא משום תשבו כעין תדורו ולא מאיסותא דאפי' שרגא דדהבא מיקרי שרגא. ועו' (דלולב) [דבפרק לולב] וערבה קרי לה נר סתם. וגבי ר' אבהו דיה מטלטל שרגא דלא מיקרי מיאוס אלא נר ישן ושל חרס. וטעמא דהכא כדמפרשי' ולא פליגי הא בסוכה גדולה הא בסוכה קטנה ומשום דמבעית (כגון) [כיון] דקטנה היא וליכא בסוכה אלא ראשו ורובו ושולחנו כי מדליק שרגא ומעייל בה מבעית וממשך לבר ממטללתא ולא (מיקיים) [מקיים] מצות סוכה אבל בסוכה גדולה שרי. ואי משום מאיסותא מה לי גדולה מה לי קטנה. ועוד למאן דמפרש הכי מאי שנא במאני מיכלא דלא פליג. תדע דהא לא אמרה. וטעמא כדמפרשינן בשילהי לולב וערבה [לקמן מ"ח ע"א] (אמר ר' יהושע בן לוי) דקאמר אין לו כלים להוריד (מהן) [מהו] רב ששת אמר פוחת בה ארבעה ור' יהושע בן לוי אמר מדליק בה את הנר דממעט לשיעורא ועדיפא למיפסלא בהכי מעייולי מאני מיכלא. הא לן והא להו. לבני ארץ ישראל דליכא יום טוב שני פוחת ובהנהו מודי רב לפחות. לבני בבל דאיכא יום טוב שני ומיתב יתבינן מודי ר' יהושע בן לוי דמדליק בה את הנר. וכן דרך כל התלמוד בבל הא לן והא להו דבני בבל מודו לבני ארץ ישראל ובני ארץ ישראל מודו לבני בבל כדקאמ' בפר' קמא דשבת גבי תפלת ערבית רשות ובקידושין גבי ילמוד אדם תורה בטהרה וריחיים בצוארו דר' יוחנן (ר' יוחנן) חשיב להו לבני בבל שהם עניים כריחיים בצוארו למי שנושא ואח"כ לומד. וכן שלח ליה ר' אביתר [בני אדם] (העולם) [העולים] משם לכאן ילמוד תורה ואח"כ ישא אשה. (דמהיכא) [ומהכא] שמעינן נמי דמיתב יתבינן. דפר"ח פוסקין דר' יוחנן ור' יהושע בן לוי הלכה כר' יהושע בן לוי. וכן נראה לי. וכן פסק גבי פלוגתא דאבא שאול דגדולים קנו עצמן בני חורין. וכן היתה גירסא בספרים גבי רב יהודה הינדוואה גבי זה פירש למיתה וזה פירש לחיים בקידושין וסייעתיה מדר' יהושע בן לוי ממסכת גיטין ודוק ותשכח. ופריך תלמודא תינח סוכה קטנה סוכה גדולה מאי איכא למימר דמעייל בה מאני מיכלא כדרבא. מכלל דשרגא לאו רבא אמרה ולאו מטעמא דמאני מיכלא דאי חד טעמא מאי טעמא שבק ר' יהושע פסולא דמאני דמיכלא דשייך בכולהו ונקיט פסולא דהדלקת הנר. אלא ודאי משום דעדיף פסוליה דממעט ליה. אבל מאני מיכלא (אינן) [אינו] ממעט אלא דלא מיחזי (כרירה) [כדירה]. ותו לא מידי.
